בס"ד
"כל המשמח חתן וכלה זוכה בחמשה קולות"
חכמינו ז"ל העריכו רבות את המצווה לשמח חתן וכלה ועל זה אמרו: "כל המשמח חתן וקלה זוכה בחמישה קולות.." וכן נאמר "כל המשמח חתן וכלה , כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים". וצריך להבין מדוע מצוה זו דוקא מלווה בשמחה ולא שאר מצוות? אולי נאמר שצריך לשמח את היולדת ילדים או מתרים לעניים וכו'?
אלא צריך להבין שהמיוחד בשמחה זאת שהיא מצוה כללית. אין זו רק שמחה של החתן והכלה אלא כל עמ"י שמחים בבית החדש, בהתרחבות העם.
לפי הרמב"ם שורש מצווה זו הוא במצוות "ואהבת לרעך כמוך".
המהרש"א זצ"ל בביאורו על השבע ברכות במסכת כתובות מסביר שהברכה "שמח תשמח רעים אהובים…" היא על המשמחים של החתן והכלה שלמרות שעם ישראל בגלות וקשה השמחה בחורבן ביהמ"ק אנו מתפללים לה' שיצליח את המשמחים לשמחם כמו שהוא שימח את אדם וחוה בגן עדן.
ולא נאמר שזו מצוה קלה ופשוטה אלא יש להשקיע בה בלב ובנפש, שכן מסופר בגמ' על האמורא שמואל שהיה מרקד ומשתטה עם בדי הדסים לפני החתן וכלה, ולמרות שדעתו של ר' זירא לא היתה נוחה עימו, היתבררה האמת ביום פטירתו של שמואל שהפסיק עמוד האש…ואז הודה ר' זירא לשיטתו של שמואל.
"
מצוות שמחת חתן וכלה היא חלק ממצוות ואהבת לרעך כמוך, שהיא מצווה מהתורה והיא חלק ממצוות גמילות חסדים. הכוונה במצווה לקיים מצווה שהיא לגרום לכך שכל אחד מישראל יהיה לו טוב. הכוונה במצווה שעל ידי המצווה לאהוב את חברך נוצר חיבור גדול יותר בינך לבינו ומתקיימת מכוח המצווה מצוות אהבת ישראל.
" הרב ש. יוסף וייצן
"שאלה:
מה העניין שיש במצווה לשמח חתן וכלה, מהו השורש של המצווה? מהו הערך שיש בדבר?
תשובה:
השאלה הינה רחבה וכללית אך ננסה לענות עליה בקצרה על פי דרכו של המהר"ל מפראג:
שמחה תמיד שייכת במקום בו יש שלמות, שמחה מבטאת את עולם ההשלמה, עולם בו הפרטים מגיעים לידי אחדות והתאמה. חתונה של שני בני זוג הינו שלמות של האדם כפי שהגמרא אומרת כי "כל השרוי בלא אשה אינו נקרא אדם".
והנה רעיון נאה ששמעתי מפי מנהל הישיבה ח"כ ר' יעקב כץ-כצל'ה בעניין זה: הגמרא במסכת ברכות אומרת כי "כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות". והנה לכאורה היה צריך להיות כתוב 'ואינו משמחם' בלשון רבים, אלא הכוונה היא שאינו משמח את הנהנה בעצמו – כלומר נהנה מהסעודה אך אינו שמח, כלומר נהנה בצד הגשמי אך אינו מתחבר לעומק השמחה של השלמת העולם על ידי בני הזוג. כך מתבארים יפה המשך דברי הגמרא שהמשמחם כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים.
"